תחנת הכאב / נעם חורב
- horevnoam1
- 15 בנוב׳ 2024
- זמן קריאה 1 דקות
אם אני עצוב
לא צריך שתגיד לי משהו חשוב
או חכם או עמוק
אפשר סתם לשבת יחד,
לשתוק.
אל תצטט לי משפט נדוש
אל תטיף לי: ״זה הכול בראש״
אל תצביע על חוף מבטחים
אל תשים את הדיכאון על שולחן הניתוחים
רק חכה איתי קצת בתחנת הכאב
עד שרכבת השמחה תתקרב
אל תשווה את צערי
לצערם של אחרים
העצבות לא מתרשמת
מעובדות או מספרים
אל תוציא אותי מזה
אל תהיה כזה גיבור
המנהרה עוד ארוכה,
יש עוד דרך אל האור
תן לי לעבור
דרך הכאב
רק ככה הוא ינשור
או יירגע
או יסתובב
אל תכין נאום
אל תגיד לי כלום
רק תישאר איתי עוד קצת,
עד שאקום.
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
Comments