קעקוע / נעם חורב

איבדנו קשר לפני כמה שנים

הסירות שלנו הפליגו בנתיבים כל כך שונים

ואיכשהו נכנענו למרחק ולניתוק

אני אפילו לא זוכר מה קרה שם בדיוק

אולי שטויות של אגו שניהל אותנו אז

עד היום עוד לא החזרנו את הזמן המבוזבז

וכשמשהו טוב קורה אני לרגע מתבלבל

ומחייג את המספר שלך, כמעט מתוך הרגל

לפעמים השיר שלנו מתנגן בי ומזכיר

איך הכרת אותי אז, כמו שאף אחד לא הכיר

ומי היה חושב אחרי כל מה שעברנו

שהחיים בסוף יצליחו לקרוע גם אותנו

אבל חשוב לי שתדע, גם אם עבר הזמן -

ברגעים החשובים שלך, אני עדיין כאן

ואם יום אחד תרגיש שהכול נהיה כבד

תרמוז לי שאגיע, וביחד נפחד

כי יש אנשים שהם כמו קעקוע

נשארים איתך מעבר למוכר ולידוע

ואם הם יצטרכו שתחזור ותתקרב

אתה תעזוב הכול, בלי לשאול -

ותתייצב.

(מתוך ׳טיוטה של אושר׳)