עקשן / נעם חורב
- horevnoam1
- 24 בספט׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
כמעט גרמתם לי לחשוב
שאני לא טוב
הייתי ככה קרוב
לקום ולעזוב
נהרגתי כל פעם קצת
מכל מילה של איש ברחוב
כמעט גרמתם לי להאמין
שאני לא מספיק
לא הצלחתי להחזיק
את כל הציפיות
את משקל הטעויות
ופחדתי לדבר
אז שתקתי כמו אידיוט
כמעט גרמתם לי להתבלבל
כבר התחלתי לקפל
את הזנב בין הרגליים
כיוונתם בול בין העיניים
ויריתם בי חופשי,
כשנפלתי אז אמרתם:
״נו, תבין, זה לא אישי!"
כמעט גרמתם לי לחזור
לנקודת ההתחלה
האמונה התבלבלה
מרוב מילים גבוהות
מאלוהי ההשוואות
ממלחמות שאז חירחרתם -
מספרים בטבלאות
כמעט גרמתם לי להאמין
שאני לא כזה חשוב
זה עצוב
בחיי, זה עצוב
איך ברחתי כמו עלוב
לאותו ספק ישן
כמעט ויתרתי על הלב שלי,
מזל שהוא עקשן.
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
留言