עבד / נעם חורב

פעם רציתי שכולם יאהבו אותי,

כולם.

והייתי מוכן ללכת בשביל זה

עד קצה העולם.

אז חייכתי בנימוס גם כשהפנו לי את הגב

וכופפתי עקרונות כדי לצאת תמיד בסדר

ולבשתי אביב, גם אם בפנים הרגיש לי סתיו

והרוחות החזקות הפכו לי את החדר

ושמרתי על איפוק גם כשהכעס השתלט

ולכל מי שביקש - הורדתי במחיר

ואף פעם לא שיחררתי עד הסוף את האמת

וכתבתי קלישאות ומילים יפות על קיר

ופחדתי שמישהו יחשוב עליי עקום

אז עיגלתי את הפינות ופיזרתי קצת שקרים

וזה הצמיד אותי לקיר, הקשה עליי לקום

והפכתי להיות עבד של מה כולם אומרים

פעם רציתי שכולם יאהבו אותי,

כולם.

אז הלכתי נגד הקול הפנימי

ומרוב שביזבזתי על זה כל רגע קיים -

לא נשאר לי זמן לאהוב את עצמי.

(מתוך 'טיוטה של אושר')