סופרים / נעם חורב
- horevnoam1
- 19 באוק׳ 2023
- זמן קריאה 1 דקות
אנחנו סופרים את המתים
את היירוטים
את הבתים שנשרפו
את הפרחים שנקטפו
כל מחבל שכבר הושמד
את המטרים לממ״ד
וכמה ילדים השאיר אחריו
המג״ד
אנחנו סופרים
את הימים למלחמה
את החוזרים לאדמה
את קמטי האימהות
את הדמעות
את החזיתות
סופרים את החטופים
את החיילים העטופים
את הפרצופים מהקיבוץ
את הדקות עד החילוץ
את היפות והיפים
שרקדו עד הפיצוץ
אנחנו סופרים את הזקנים
את המכות
הסכינים
הצלקות
האזעקות בשטח אש
עסוקים בלספור
כמה זמן יעבור
עד שנתחיל להתאושש
סופרים את המרחק המשוגע
בין העם להנהגה
לחוסר השפיות
ומתי לעזאזל
הם ייקחו כבר אחריות
אנחנו סופרים
את כל מי ששונא
את מי שמגנה
בשם זכויות אדם
שאומר שגם וגם
הידיים הנאורות שלו
מלוכלכות עכשיו בדם
סופרים את הסיוטים
את טביעות הדם על הרהיטים
וכמה מתים
התווספו מאז אמש
אבל תגידו, איך סופרים
את כל מי שמת בנפש?
תיכף היום יעבור
ונמשיך לספור
גם את לוחמי האור
את כל מי שהתגייס
שהתאפס
שהבין שמפה אפשר רק לטפס
שזה הנס
אנחנו כאן
בזכות כל מי שנתן
שחיזק את הכוונה
שחיבק בלי אבחנה
שעבר ימים שלמים
עם אפס שעות שינה
שהזכיר לכולנו
מה כוחה של אמונה
וכמה אנשים טובים
יש במדינה.
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
Comments