לישון / נעם חורב
- horevnoam1
- 27 באוק׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
כולם אומרים לי: "תילחם
אל תיכנע, אל תרחם
תיתן את מה שיש
עד כלות הנשימה
תרוץ אל תוך האש
גם אם היא חמה."
כולם אומרים לי: "תלך כבר עד הסוף
תשלוף קצת מרפקים, גם אם טיפה תחטוף
אל תשאיר שום פתח
תסגור את המרחק
תלך זהיר על קרח
אפילו שהוא דק."
אבל אני חלול
ועייף ממלחמות
אני בטח לא חתול
ואין לי תשע נשמות
ויש קצת הקלה בללמוד איך לשחרר
בנאדם צריך לדעת מתי גם לוותר
כי הלכתי וחזרתי, ונתתי את כולי
הרגליים שהתשתי כבר שבורות, והן שלי
וקפצתי מגשרים גם כשלא היה ביטוח
ועכשיו, אחרי הכול, אני רוצה טיפה לנוח
ולא כל הפסד הוא אות קלון
ולא כל ויתור הוא כישלון
ובנאדם צריך לדעת מתי לכבות את האור
ופשוט ללכת לישון. (מתוך 'טיוטה של אושר')
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
Kommentare