לירי חוזרת / נעם חורב

אמא של לירי אומרת:

״לירי חוזרת.״

היא שקטה ונסערת

כשהיא שוב מספרת

שאין ברירה אחרת:

״לירי חוזרת.״

היא לא ממצמצת,

בטוחה ונחרצת

מישירה מבט למצלמה

ואז נשברת בעוצמה:

״לירי עוד תספר את הסיפור שלה,

בעצמה.״

ואני מקבל ממנה שיעור באמונה

הנפש מדייקת לפרטים את התמונה -

שתיהן יושבות סביב שולחן השבת

מחליפות מבטים של אמא ובת

הבזקים מוארים של תקווה בשרשרת:

״לירי חוזרת.״

יש רק אמת אחת ברורה

בשתי עיניה -

גם אחרון המיואשים בסוף ישתכנע

היא לא משקרת

כשהיא נותנת כותרת:

״לירי חוזרת.״

אמא של לירי מצמררת:

״לירי חוזרת.״

כמה זה פשוט.

ככה זה מורכב.

והיא לא תפסיק עד שהמציאות

תיישר איתה קו.