לא נעים לי / נעם חורב

לא נעים לי לבקש העלאה מהבוס

או להחזיר איזו מנה פשוט כי לא טעים

לא נעים לי להשתיק את הגברת במטוס

או להגיד בסוף הדייט: "תקשיב, זה לא מתאים".

לא נעים לי להוריד את החולצה בחוף הים

או לבקש מהמוכר שיעשה קצת הנחה

לא נעים לי מעצמי, לא נעים לי מכולם

לא נעים לי להגיד: "אני אוהב אותך".

לא נעים לי שתראה אותי בלי בגדים באור

או לבקש את הכסף שהלוויתי חזרה

להפציר בנדחפים: "לכו לסוף התור!"

לא נעים לי אף פעם לבקש טיפה עזרה

לא נעים לי לאסוף ממך חיבוק אחרון

או להבריז למשפחה אחרי שכבר הבטחתי

לשים את עצמי במקום הראשון

ולא נעים לי לספר לך שלא באמת סלחתי

וככה התרגלתי להעביר את החיים

עם בטן מפוצצת ב"כמעט" וב״חבל״

ומרוב המבוכה, מרוב הלא נעים -

נהייתי כבר אטום, נהייתי כבר אומלל

ואולי יום אחד עוד אצליח ללמוד

להיות שם באמת רק כשזה מתאים לי

לקנות איזה כרטיס, לארוז לי מזוודות

ולעזוב לתמיד את ארץ "לא נעים לי".

(מתוך הספר "טיוטה של אושר")