לא מצליח לבכות / נעם חורב
- horevnoam1
- 25 באוק׳ 2023
- זמן קריאה 1 דקות
אני לא מצליח לבכות
לא משנה כמה מכות
אנחנו חוטפים
או כמה פרצופים של חטופים
מתווספים בעיתון
אני מקפיד על מרחק ביטחון
ביני לבין האסון
עם כל סרטון
עם כל ארון
עם כל רסיס של זיכרון
אני רק ממשיך להתקשות
ועוצם את שתי עיניי,
שתי עיניי היבשות
אני לא מצליח לבכות
רק משאיר את הידיים עסוקות
ת'מחשבות מנותקות
אטומות ומודחקות
וגם כשחיים מתקשר
מהמילואים כדי לספר
אני מרגיש שזה קורה
במקום וזמן אחר
ואני רק מישהו שמשקיף
מעבר לגדר
אני לא מצליח לבכות
גם לא מול זעקות
של ילדים, של אימהות
כמו אידיוט
אני כותב בחרוזים
משהו כנראה נדפק לי בברזים
והתמונות שנכנסות
לא נתפסות
צעצוע של תינוק מבין ההריסות
המנונים במרפסות
אז הפסקתי לנסות
מה לעשות
ואני נשאר אדיש
גם מול ילד שאומר קדיש
אני מדחיק
כדי להחזיק
והלב כבר לא מדביק
את קצב הזוועות
אני נועל את הדמעות
ונצמד לקלישאות
כי הנפש חכמה
היא שומרת על עצמה
ומרשה להתקרב
עד סנטימטר לכאב
אבל אף פעם לא נוגעת בו
לא נוגעת באמת
כי אחרת זה נגמר
אחרת אני מת.
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
Comentarios