כבד / נעם חורב
- horevnoam1
- 15 בספט׳ 2024
- זמן קריאה 1 דקות
הלוואי שלא הייתי כזה כבד
רוב הזמן אני עסוק בלפחד
ובלילה במיטה לפני שאני נרדם -
אני מנתח כל משפט, וכל שתיקה, וכל אדם
הלוואי שהייתי יותר זורם
המחשבות שלי הפכו לרעש צורם
אני קורא על זה ספרים, ונפגש עם חברים -
אולי מישהו ילמד אותי לצחוק על הדברים
הלוואי שהייתי יודע להקליל
השאלות שמטרידות אותי עולות עכשיו על טיל
ופרטים שאנשים ברגע שוכחים -
אני סוחב לי על הגב, כמעט כל החיים
הלוואי שהייתי יודע לעצור
אבל כל מילה נכנסת לי מתחת לעור
מדליקה אצלי שריפה כמעט מכל גפרור
אולי אני רגיש מדי, וזה כל הסיפור
ואולי, רק אולי,
זה מי שאני, ודי.
אולי נולדתי להרגיש הכול עד הסוף -
לפעמים זו יד פתוחה, לפעמים זה עוד אגרוף
ומישהו חכם אמר לי פעם:
"תנשום.
אם אתה לוקח הכול ללב,
כנראה שיש לך שם הרבה מקום."
(מתוך 'טיוטה של אושר')
לרכישת הספר ישירות מהכותב במחיר מוזל -
כולל סימנייה וגלויה ואפשרות למשלוח עד הבית:

פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
Comentários