חוסר אונים / נעם חורב
בסוף הכי קשה זה חוסר האונים.
להקשיב לתקתוק השעונים.
לפחד שיעברו השנים.
שנמצא את עצמנו ממתינים.
שניווכח שדברים לא משתנים.
שנחזור להרגלים הישנים.
שנקרע את עצמנו מבפנים.
שיתפסו אותנו שוב לא מוכנים.
שנדמיין היכן הם ישנים.
צינוק מרוצף במזרנים.
שעוד נספור את הבנות והבנים.
שנתרגל לחיות עם הנתונים.
שהמסוכנים יתחפשו למסכנים.
השאלות החדות ננעצות כמו סכינים.
בסוף הכי קשה זה חוסר העונים.
コメント