חיפוש

חוסר אונים / נעם חורב

בסוף הכי קשה זה חוסר האונים.

להקשיב לתקתוק השעונים.

לפחד שיעברו השנים.

שנמצא את עצמנו ממתינים.

שניווכח שדברים לא משתנים.

שנחזור להרגלים הישנים.

שנקרע את עצמנו מבפנים.

שיתפסו אותנו שוב לא מוכנים.

שנדמיין היכן הם ישנים.

צינוק מרוצף במזרנים.

שעוד נספור את הבנות והבנים.

שנתרגל לחיות עם הנתונים.

שהמסוכנים יתחפשו למסכנים.

השאלות החדות ננעצות כמו סכינים.

בסוף הכי קשה זה חוסר העונים.

פוסטים אחרונים

רק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...

איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...

בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...