חוכמת המרחק / נעם חורב
- horevnoam1
- 19 בנוב׳ 2022
- זמן קריאה 1 דקות
וגם על זה אני אצחק
כשיהיה מספיק מרחק
כשהזמן קצת יעבור
והדמעות יהיו לאור
וגם על זה עוד אדבר
במבט כזה, זוכר
אדייק את הפרטים
ואקשור את החוטים
וגם אל זה עוד אחייך
הזיכרון בי יתרכך
הקצוות אז יתעגלו
אסימונים עוד יפלו
וגם מזה עוד אתחזק
כשהכאב המשתק
יהפוך לניצחון
לבאר של ביטחון
וגם על זה עוד אתפלא
אספר בפה מלא
איך אותה סופה עכשיו
היא בקושי רק משב
של הרוח, של הזמן
ואיך הכל נראה קטן
וגם על זה אני אצחק
כשיהיה מספיק מרחק
וגם על זה אני אכתוב
כשכל הרע יהיה לטוב
אבל כרגע זה מוקדם,
זה יותר מדי קרוב.
(מתוך ׳שמש בצנצנת׳)
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
Comments