בהלוויה שלי / נעם חורב
- horevnoam1
- 13 בנוב׳ 2023
- זמן קריאה 1 דקות
בהלוויה שלי,
אני לא רוצה שתהיו עצובים
בלי נרות נשמה או פרחים עלובים
בלי הספד מרגש, באמת לא צריך
תבואו בכיף ותביאו סביח!
בהלוויה שלי,
אל תלבשו בגד שחור
אל תחרטו אותיות של "יזכור"
תארגנו איזה די-ג'יי וקצת אלכוהול
אם למות כמו כולם, אז למות בגדול
בהלוויה שלי,
אל תספרו עליי שום סיפורים -
"יפה, וחכם, ורגיש להורים!"
תביאו קפה ומשהו מתוק
תריצו קצת דאחקות, אני מבטיח לצחוק
בהלוויה שלי,
אל תפסיקו לשנייה לחייך
בלי ציטוטים מ"מה אברך"
או "הוא כל כך יחסר", במבט מיוסר
תחגגו את זה שתהיו פה מחר
בהלוויה שלי,
תנצלו את היום שניתן עד הסוף
תצאו לטיול, תרדו אל החוף
תתחבקו כמו דובים, תגידו שטויות
תנו לי למות כמו שאהבתי לחיות.
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
コメント