אפיקומן / נעם חורב

כשהייתי קטן,

אף פעם לא מצאתי את האפיקומן.

הייתי הופך את המגירות

פותח את הארון

מזיז את המנורות

מבלגן את הסלון

עולה על המקרר

זוחל מתחת לשטיח

כמעט כבר מוותר

ממשיך, ואז מבטיח -

השנה אני אמצא,

כולה מגבת ומצה!

אבל לא משנה עד כמה הייתי רוצה

תמיד היה איזה בן-דוד אחר שמוצא

ושוב אותו סיפור גם בחג שאחריו -

אני מחפש ומחפש,

אבל תמיד בסוף לשווא

אז בפסח הזה,

אני יכול רק לבקש

שנדע להמשיך ולא להתייאש

שכמו שניפול, ככה נקום

שנהנה מהדרך,

גם אם בסוף אין כלום

שתמיד נמשיך לקוות לאיזה נס

ושאף פעם לא נפסיק באמת

לחפש.

(מתוך 'טיוטה של אושר')