אחרי שייגמר / נעם חורב

בסוף אני לבד, וזאת כל האמת

אהבות קצרות ללילה עוד נותנות לי נחמה

פגשתי את עצמי - פעם חי ופעם מת

אני מחפש הרבה שנים, אבל עוד לא בטוח מה

בסוף היום זה רק אתה מול עצמך

מסתובב כמו איזה כלב, מבקש חצי חיבוק

ואתה כבר מתורגל בלתכנן את הבריחה

בלפרק את הכאב ואז את הבקבוק

בסוף אני לבד, לבד מול המראה

בדיוק אותו הלב, בדיוק אותן פנים

הלילה לא נגמר, והבוקר בא לי רע

אני מדבר את השפה, אבל אף אחד לא מבין

בסוף היום זה רק אתה מול עצמך

ואין לך הפעם את מי להאשים

היו כאלה שאמרו, אנחנו כאן עד הזריחה

ואיפה הם היום, לך תסמוך על אנשים

ואולי,

אולי אחרי שייגמר

אוכל לבנות חיים ממה שיישאר

ואולי,

אולי התרגלתי לוותר

כולם פה אבודים, אבל אני טיפה יותר

ואולי עוד יש לי בשביל מה להתעורר.

(מתוך ׳שמש בצנצנת׳)