חיפוש

אחרי הכאב / נעם חורב

באיזשהו שלב

הכאב מוותר

כאילו אומר:

גדול עליי כל העסק הזה,

ומתפטר.

ואז אתה נשאר

עם משהו לא מוגדר

מין עצב בר

לא מדובר

זר

אבל מוכר.

בלי סוף.

בלי התחלה.

רגש חדש

שעדיין לא המציאו לו מילה.

פוסטים אחרונים

רק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...

איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...

בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...