גפרור / נעם חורב

תודה שלא האמנת בי, תודה.

זה גרם לי להמשיך להילחם כמו שדה

ובאמצע הסופה, כשיכולתי אז לטבוע

המילים המורידות שלך לקחו אותי גבוה

תודה שאמרת לי: ״את לא מסוגלת״

זה גרם לי לפרוץ כל שער או דלת

ולדחוף את עצמי אל מעבר לקצה

כי מי שמאמין ומחפש, בסוף מוצא

תודה שאמרת לי: ״אין לך סיכוי״

כי כל גפרור קטן של פחד או דיכוי

התלקח בתוכי למדורה של אמונה

ושרף את כל מי שעשה אותי קטנה

תודה שאמרת לי: ״תרדי מהעץ״

כי למדתי לקחת כל אבן או חץ

לבנות מהם בסוף חומה של גאווה

ולהאמין בלב שלם: אני טובה, אני טובה.

ומאז,

כל טיפה של רעל היא תמריץ להתחזק

ואף אדם אף פעם לא יזרע אצלי ספק

אז תודה שדחפת אותי בירידה

ותודה שלא האמנת בי, תודה.