צריך לדעת גם איך לריב איך להקשיב לא לשבור את הכלים לשקול את המילים לנהל את הקרבות ולשלוט בלהבות ואני, כשאני רבה אני ישר מתנפלת כמו סופה...

כשהייתי בכיתה ו', הייתי לוקח את הדרך הארוכה לבית-הספר. תכל'ס, יכולתי להגיע בארבע דקות בדיוק, אבל בכל בוקר הייתי יוצא עשרים דקות מוקדם...

בסוף כולם שרוטים כולם מתים מחוסר ביטחון ואף אחד לא יודע מה נכון או לא נכון בסוף כולם בודדים כולם מפחדים להיפתח להתקלף להישכח להתעייף...

אני שומע אותך מהחדר השני - פורמת חלום ובוכה פעם היינו רק את ואני ואז כבר נהייתה משפחה יש ילדים להחזיק, זה לא קל יש בית, צריך לפרנס לפני...

לחיי כל מי שפעם נשרף שהסתובב סביב עצמו כמו מטורף ששנא את המראה שקיבל כתף קרה שחסך כל החיים ולא הגיע לדירה לחיי כל מי שנפל מצוק כל הלילה...

אף פעם לא הבנתי ממש מה הקטע של השמש. כשכל הנרות מסתדרים בשורה הוא לא באמת חלק מכל החבורה הוא עומד לו שם גבוה מרים את האף משקיף מלמעלה...

תגיד תודה שהיה לך קשה, בנאדם. שנלחמת בשיניים והקזת על זה דם שבחרת להמשיך ולא לחפש דרכי מילוט שזה לא בא בשנייה, סתם ככה, בקלות תגיד תודה...