בכל יום העולם מביס אותי עוד קצת כשאור ראשון ניצת אני יוצא אל הרחוב כדי לדרוש, כדי לכבוש והעולם, בלי למצמץ מוריד לי את הראש בכל יום העולם...

שלשום נחתנו מברזיל אחרי חודש של ניתוק מוחלט. בשבוע הראשון, היד המתורגלת שלי עוד נשלחה שוב ושוב לטלפון כדי להתעדכן באתרי החדשות בארץ. מה...

בכיתה ב', בפורים המורה כתבה פתק להורים: "נא לשלוח את הילד עם משלוח מנות, אפשר להכין, ואפשר גם לקנות!" אז אבא לקח אותי למכולת של יששכר...

והכי עצוב זה שאחרי עבר עקוב מדם אחרי שניסו לרצוח אותנו בכל העולם אחרי שהדפנו אויבים מבחוץ וניסיונות חיסול אחרי ששילמנו מחיר ללא גבול אחרי...

ואיך תמיד כולם מדברים על משפחה כזאת, שלא בוחרים – על אמא ואבא, על אח ואחות שולחים להם פרחים כותבים להם ברכות אבל מה עם כאלה שהיו איתך...

לזאת שחמקה לי מבין האצבעות לפעמים בלילה אני עוד חושב עלייך על כל מה שיכולנו להיות ועל איך השנים חלפו בלעדייך העבר מטפס כמו גנב אל ראשי...

"אמא, אף אחת לא רוצה לשחק איתי. בואי לקחת אותי." זאת ההודעה ששלחה ילדה בת 11 לאמא שלה לפני שבועיים. האמא הזאת היא במקרה גם חברה טובה שלי....